חוקי הקיום

וי סייורי יוליו 265 סיפורי "פולין" מייצגים ממד היסטוריוסופי ; מבט על חוקי הקיום השזור בממד ההיסטוריוגרפי, שהוא הנרטיב הכולל של יצירת עגנון . הללו החלו להתפרסם בתקופת גרמניה של עגנון ( 1912 - 1924 ) החל ב- 1916 – פרט ל"אור תורה" שכאמור קדם לתקופה זו – כנראה כחלק מהרנסנס היהודי-גרמני שהיה בו ממד אפולוגטי . עגנון, שביטא את היהודי האותנטי בעיני יהודי גרמניה הנאורים, התגרה בהם בסיפוריו במינון שהצליח לרתק אותם כשהוא אצור באסתטיקה האגדית שפיתח . אנשי הרוח המיוחדים שבין יהודי גרמניה החלו להתייחס לחסידות בקדושה כמו במחקרו של אהרון מרכוס על החסידות מ- 1907 אשר היווה איתות לשינוי המגמה מבוז להערכה מהולה בפתטיות סנטימנטלית, כבמפעליו של מרטין בובר שדבק בעגנון שעסק אך ורק ב"פולין" בכל סיפוריו שנתחברו בגרמניה, ולא רק באגדות פולין המדוברות אלא גם בסיפורים המודרניים כמו "עובדיה בעל מום", "בדמי ימיה" ו"בנערינו ובזקנינו" . אך דווקא בהתרכזות הזו, שהייתה בלי ספק אותנטית, היה ממד פרובוקטיבי נוסף של נקמת האוסט-יודה בייקה . ואמנם, בתקופת בוטשאטש ובתקופת יפו עגנון לא עסק עדיין באופן ברור בסיפורים שהכילו ניסיון...  אל הספר