די ושקרים רקחו ים 63 לכן קשה לומר שיש בביטוי זה ( הגבהת העיניים ) חיפוש תשובה בשמים על שאלותיו של הט״ז . אלא לפי פשוטם של הדברים נראה כאילו היום חלף והסופר שיבץ תיאור נוף לפני השקיעה . לעומת זאת, בנוסח 3 מוצאים אנו את שילובה של הפִּסקה הפותחת במילים "הגביה עיניו כלפי מעלה״ ברצף בתוך הפִּסקה הקודמת : "לא שמע שהוצרכו לביאוריו . הגביה עיניו כלפי מעלה, השמים התחילו יוצאים ממידה למידה״ . ביטול הפתיחה של אותה פִּסקה חדשה ( כפי שראינו בנוסחים 1 — 2 ) הוא ראשיתה של עדות לסמיכות פרשיות מכוּונת . ההבטה בשמים קשורה בכך "שלא שמע שהוצרכו לביאוריו״ . בנוסחים 4 , 7 , 8 ממיר עגנון את הביטוי "הגביה עיניו כלפי מעלה״ בביטוי "תלה עיניו בשמים״, שהוא ביטוי מפורש יותר של בקשת סעד ותלות . יתר על כן, עגנון הוסיף באמצעות המספר הסבר לפעולה זו : "תלה עיניו בשמים . אם בארץ אינם יודעים בשמים יודעים . השמים יצאו ממידה למידה״ . פנייתו של הט״ז לשמים בטעות יסודה . הפּנייה לשמים בדבר הלכה פסולה . מפורסמת האגדה על רבי אליעזר בן הורקנוס, שניסה להוכיח באמצעות בת- קול מן השמים : "אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו״ . ואמנם, יצאה...
אל הספר