טעמה של היציאה לגלות

60 קול הדם | הלל ויס ( ב ) או כוונה אחרת היתה לו לרבינו שכל זמן שהחכם במקומו אוהביו מקלסים אותו שונאיו מזלזלים בו ונמצאת האמת מקופחת מבין שניהם״ . בנוסחים אלה, 1 — 2 , מונה המחבר את סדר המניעים לגלות בצורה הפוכה מן הנוסחים האחרונים . ראשית, מופיעה עוּבדת היציאה לגלות מתוך תחושת החטא ; ולאחר מכן, הרצון לשמוע הערכת אמת על יצירתו . יש להדגיש כי המסַפּר מציב את שני הנימוקים כאחרים ולא כמשולבים : "או כוונה אחרת היתה לו לרבינו״ . טעם העמידה על סדרם של הנימוקים ומיקומם נעוץ גם בכך שעגנון נוקט כאן לשון של הצפּנה, של כיסוי במסתורין . הוא מסיר את הלוט תוך כדי מהלך הפסקה : "גלות זו איני יודע מה היא, אם משום שאמרו גלות מכפרת או כוונה אחרת היתה לו לרבינו״ . כוונותיו של המסַפּר מתבררות גם באמצעות הנוסחים הבאים . כידוע, עגנון משתמש בלשון זו של הצפנה, היתממות, חיפוי במסתורין והצבת חידונים ותשבצים לקורא, פעמים ללא ספור . כאן ניתנת לחוקר הספרות ההזדמנות לעקוב אחר אחת האפשרויות הרבות של ההצפנה אצל עגנון . המסַפּר מנסה לתהות, כאילו מבחוץ, על טיבה של אותה גלות . הוא עצמו כפוף לעוּבדת התנהגותו של הט״ז ומנסה...  אל הספר