28 קול הדם | הלל ויס הפיזי השלילי בתהלה היה כרוך בחידוש, כך גם ראשית הרגשת ההתערעֲרותׂ בתהלה ומעמדה כרצויה בעולם משולבים בערעורם של היהודים בעולמם . מותה של תהלה הוא פונקציה של המצבים הללו . מכאן שהפירוש שהצענו לגבי מומנט הגניזה בסיפור “שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו״, ובסיפור “המטפחת״, עולה בקנה אחד עם הפירוש המוצע כאן . “שני תלמידי חכמים״ ו"המטפחת״ מהווים ביטוי סמלי : א . לגניזת לימוד תורה לשמו . ב . לגניזת היש האלוקי והחסד השרוי על המשפחה . מותה של תהלה הוא מותה-גניזתה של היהדות החיה, האנושית, גומלת החסדים . בניגוד לחכם הירושלמי, שהוא היפוכה של תהלה . בכל הסיפורים הללו משולב מוטיב ביאת הגואל, המבטא את החזרתה של העטרה ליושנה, מן הגניזה אל התחום האנושי . בסיפור “שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו״ כתוב : “שילמוד תורה עם כל ישראל שלמדו תורה מאהבה״ . בסיפור “המטפחת״ — העני המשיח שבידו מופקדת המטפחת . וב"תהלה״ — קבורתה בהר הזיתים ובקשתה שלא לדור שם הרבה ולהקיץ יחד עם כל מתי ישראל . מכאן שהטוב אין לו קיום בהווה המתואר בסיפור אלא הוא מתגבש בסמל הנגנז עד לביאת הגואל .
אל הספר