טו. תהלה

16 קול הדם | הלל ויס מוטיב המשיח והציפייה לגאולה טוֹוים רשת סמויה בסיפור . המעקב אחר המוטיבים הללו, והעמידה על תפקידם, תורמים להבנת אחד מרבדיו . תהלה מתארת את ההווה, את פגעיו ואף את מעלותיו, כדרכה . כגון : על בהילותו של הדור ועל חפזונו היא אומרת : “ועכשיו הכל בהולים ורצים, שאם יזכו ירוצו לקראת המשיח״ . באמירתה זו של תהלה ניכרת תחושת הפירוד, “היא״ לעומת “הם״ . מה תורם להכרתה, כי משיח צדקנו איננו עומד לבוא מחר ובשל כך אין העולם כדאי לה : “אילו ידעתי שמחר יבוא משיח הייתי שמחה להתגורר עוד היום בעולם הזה . אבל שאני מוסיפה ימים ומשיח צדקנו שוהה ואינו בא מה חיי ומה שמחתי״ . לכאורה, דברים של אישה זקנה ; אך יש לקרוא את דבריה של תהלה על פי המשמעויות המצטברות בסיפור . תהלה, שהיא נציגתו של העבר שלפני ארבעה-חמישה דורות בהווה, נציגת הזמן של שני תלמידי החכמים, מהווה “דוגמא של חיים ארוכים״ : “ועכשו שאת מבקשת להניח אותנו חס ושלום כאילו את נוטלת ממנו את הדוגמא . אמרה תהלה, אם עדיין יש לי שנים לחיות הריני נותנת לך ולכל מי שחפץ חיים״ . בהתנהגותה ובדבריה של תהלה עולה כמיהתה לבואו של המוות . היא חשה שהגיע ז...  אל הספר
ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל