שו הדום ווסר סי ור רוי ה יווביושר י 497 הכנסת . רגינה הייתה משוכנעת שלא יהיה אפשר להסיר את התמונה, כלומר שלא יהיה אפשר להיפטר ממנה . מאחר שהתמונה הוסרה, היא רוצה לקרוא לציירים לצייר את כותלי ביתה לפי טעמה ( עמ' 130 ) . אחד מתפקידיה של רגינה זוטאלנאזה הוא לעודד את תהליכי ההתבוללות . המספר מספר כי בשעת הסרתה נפגמה התמונה במקצת : ״בשוליה נפגמה, בעיקרה לא נפגמה מי שראייתו שלימה רואה ומכיר את העוקד ואת הנעקד . אבל האיל שהיה נאחז בסבך בקרניו שעלה לעולה תחת יצחק נתעלם מן 117 המאורעות הלאומיים והפסיכולוגיים משפיעים על שולי התמונה״ ( עמ' 130 ) . התמונה, דהיינו על סיכויי הנס . האיל נעלם, ויצחק הוא הקרבן שאינו נחלץ בסופו של הניסיון . במקום תמונת העקידה מופיע על הקיר פרצוף-פנים אחר, שהיה מחוקה ( חקוק ) בקיר, ובתוך הפרצוף דמות-פנים אחרת . הגברת זוטאלנאזה מזהה 118 תוך כדי שהיא מנענעת את גופה ״בגילוי עזות פרצוף-פנים זה כיאנקיל-יעקב, וחוצפה״ ( עמ' 130 ) . את סיבת החירות היתרה שנוהגת רגינה ביעקב ראה המספר 119 שנתן לה יעקב . על יעקב אבינו מופיע במדרשים, שדמות איקונין בכוּמז שלו חקוקה בכיסא הכבוד . רגינה...
אל הספר