שו הדום ווסר סי ור רוי ה יווביושר י 491 היה באמצע הישוב כי רחוק הוא מאמצע הארץ״, כלומר מקו המשווה ( הראב״ע 82 לבראשית א, כט ) . "ילקוט הבגדים" מבשר את סוג הטקסט האופייני לפרשה שנייה, ומבחינה זו הוא המארג העיקרי המחבר את הפרשיות . גם מבחינת נורמות הילקוט שמציב עגנון זהו ילקוט מופת . ב"ילקוט הבגדים" מוצאים אנו סיפור תולדות, השזור בנושא בגד, השזור ממדרשים וממקורות רבים . מקצתם מן הזוהר ומהם נדירים למדי . "ילקוט הבגדים" מתקשר לנושא הפנימי בפרשה : בגדים = נשמה, ולנושא החיצוני : בגדים לפי סוגי אקלים . בכך מצליח עגנון לדובב את כל המערכות של טקסט הפרד״ס . בילקוט של עגנון יש לשים לב לכל מילה, מכיוון שכמעט כל מילה נטולה ממקור אחר ויש לה משמעות בהתאם לכך . 83 אדם לא הוצרך לבגדים … עד שלא סרח 85 84 מפני הבושה . תפרו להם אדם וחוה עלי תאנה ועשו להם חגורות 88 לאקלים הוצרכו לבגדים, בצינה 87 ויצאו מאקלים 86 אותם בגירושיןמשדנו מפני הצינה ובחמה מפני החמה . 89 עשה להם אלקים כתנות עור . 90 כתנות שהעור נהנה מהן, 91 שהרי אי אפשר לומר שהרג חיה ועשה להם כתנות מעורה, 82 . השווה גם לפתחי דברים, עמ׳ 137 - 136 . ו...
אל הספר