שו הדום ווסר סי ור רוי ה יווביושר י 489 נושא המלבושים, או הבגדים כלשונו של סיפור זה, משובץ בפרשה ראשונה בטקסט הבנוי בשיטת ילקוט מסורתי . סוג טקסט זה הוא הדומיננטי בפרשה שנייה, כמעט היחיד, ולשחזורו ופענוחו מוקדש עיקר חיבור זה . טקסט הילקוט בפרשה ראשונה מצומצם ביותר בהיקפו, אך חשוב לציין שהוא כבר קיים ומבשר את סוג הפעילות האסתטית של הפרשה הבאה . הדוגמה הראשונה בסיפור לטקסט בנוסח ילקוט מסורתי נמצאת בפרק ו "האקלימים והבגדים" ( עמ' 611- 117 – היכן ? ב"ספר המלבושים" ? ) . המסַפֵּר נחרד שעה שהוא מעלה על דעתו שאין הוא מצויד בבגדים המתאימים ״למקום שאני הולך 77 באר שחת או עולם עליון, והוא ממשיך לגלגל בביטוי זה לשם״ ( עמ' 116 ( כנ"ל ) , באותו רצף : ״נזכר לי מקומי שאני הולך לשם ונפלה עלי אימת המקום . לאימת המקום נזדווגה אימת האקלים … ומה הבגדים שצריכים שם״ . הסימן ״מלבוש״ מתַפקד אף הוא בשלוש זהויות עיקריות : הבגד ( מלבוש ) = נשמה טהורה = מעשים טובים = יצירות עגנון, או יצירות הקודש של עגנון שהן פירוש לתורה, שהן מעשיו הטובים שהם שליחותו בעולם-הזה, שאותם הוא 78 לוקח במזוודותיו לעולם-הבא . 77 . השווה ...
אל הספר