שלוחו של בעל־הבית

484 קול הדם | הלל ויס הטעיה – התקרבות מקסימלית לזיהוי ופנייה חדה ממנו והלאה, מטשטש עגנון את זהותו של מר בר בר ח … וקישורו האוטומטי עם שלוחו של בעל-הבית . מפסיעותיו של בעל הפסיעות ניכר היה שאינן של בעל הבית . . . אם כן שלוחו של בעל הבית הוא . אלא יש בפסיעותיו של שלוחו של בעל הבית מעין מה שיש בפסיעותיו של בעל הבית . ואילו זה . . . אם כן מי זה שבא לכאן ? . . . אותו שבא מר בר בר ח . . . היה . מר בר בר ח . . . ש ה כ ל מ ב ק ש י ם ק ר ב ת ו ( עמ’ 601- 107 ) . היצר הרע והחטא קשורים זה בזה ומתפטמים זה מזה, לכן שמו של הנוכח המאיים הוא מר בר בר חטא . ״יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות העגלה״ ( סוכה נב ע״א ) . באותו מקום מובא, שלעתיד לבוא הקב״ה שוחטו בפני הצדיקים . הם והקב״ה יתפלאו כיצד הצליחו לגבור עליו . עגנון מזכיר את מוטיב מותו של היצר הרע, בפרשה שנייה פרק מז "ימי דוד" ( עמ' 170 ) , שהוא אחד המוטיבים המקשרים את הפרשות . 63 של היצר הרע מופיע אף הוא במסכת סוכה נב ע״ב : מוטיב השתררותו ״אמר רבא : יצר הרע — בתחלה קראו הֵלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש, שנאמר ויבא הלך לאיש ה...  אל הספר