474 קול הדם | הלל ויס אותו אדם עומד בין שני מקומות, שזה פלטו וזה לא קלטו . . . נתנני אלקים בין שתי ידיעות שאמיתיות הן מכאן וסותרות זו את זו מכאן . הה, אין קץ לאמיתיות ואין סוף לסתירות . ואם תשת ידך להתירן לא תמצא ידך להשיבה״ . זהו חישוף של נקודת-המוצא של החרדות המעלות את התמונות בתודעת המספר . מכאן שעצם הסיטואציה של היות המספר שרוי בין ההדום ובין הכיסא היא סיטואציה קפקאית הנגררת באין קץ מצבי-משנה . בלשון סטרוּקטורליסטית נאמר, שהסתירה בפרדיגמה משליכה עצמה על כל התופעות בסינטגמות . מבּחינת הסיפור האוטוביוגרפי המשתלשל ב"הדום וכסא", ״הסיטואציה 31 הראשונה אירעה כשהמספר היה כבן שבע, ומופיעה בפרק "ימי הקפקאית״ ילדותי" ( פרשה שלישית ) , לאחר שהילד-המספר טפל על המלמד שלו, שמשון, סיפור בדים . זהו למעשה הסיפור המורכב הראשון שהמציא המספר במהלך חייו כסופר . סיפור זה הוא נקמה על עלבון שעלב בו המלמד . הילד נופל למשכב וחולה זמן ממושך . פ ח ד ת י ל ל כ ת ל ח ד ר , שמא יהרגני, ו פ ח ד ת י ל ש ב ת ב ב י ת , שמא יבואו שוטרים ויאסרוני על עלילת שקר . נ ת ת י א ת ש נ י ה פ ח ד י ם כ נ ג ד ע י נ י , איזה מהם ק...
אל הספר