אפיון הפרשות

שו הדום ווסר סי ור רוי ה יווביושר י 463 5 מבנים, סמלים ושימושי לשון שבסיפור מצביעים על מגמה זו, שיטת הפרד״ס . כפי שניווכח, הכורכת צפנים מודעים במבע אקסטטי . יצירתו זו של עגנון מקיימת וכוללת בה סדר מילים סגור הנע סביב מערכת סמלים ארכיטיפיים, היא מארגנת בתוכה את ההוויה בדרך אנציקלופדית באמצעות מוטיבים השאולים בעיקר ממקורות יהודיים, ומשתמשת בהם כחומר גלם לאקטואליזציה של המיתוסים הרדומים בהן . 6 שמזהה נורתרופּ "הדום וכסא", כיצירה אנציקלופדית, עומד בכל האפיונים, פריי בסוג זה של יצירות : “ The encyclopeadic knowledge in such poems is regarded sacramentally as a human analogy of divine knowledge” 7 . ( הידע האנציקלופדי ביצירות כאלו נחשב כמקודש ובאנלוגיה אנושית של הידע האלוהי ) . בפרשה השנייה – היא הפרשה שבה בעיקר מתרכז מחקר זה, וממנה עולה ההצדקה לאפיון היצירה כז׳אנר אנציקלופדי – משחזר עגנון את הסיפור המקראי-המדרשי מחדש . בשחזורו הוא נשען על מסורות ספרותיות עתיקות, ומשלב בהן מעורבות אישית של המספר, המבטא את תפיסת עולמו כפי שהיא משתקפת במערכת התגובות הפסיכולוגיות והנורמות האתיות שלו, בלי שמעורב...  אל הספר