בו הרורה בייירו ושיוי 439 היסוד לבין תודעת השליחות האישית המשיחית, שנועדה לתקן את הגולה ולהביא גאולה לתושביה הדווּיים, אובדי הדרך כמו ב"מעשה המשולח מארץ - ישראל" ( פולין, סיפורי אגדות 1925 , שנכללו באלו ואלו ) . כמו החלילן מהמלין נוטל עמו המספר את בתי הכנסיות והמדרשות מן הגולה לארץ ומלקט את הניצוצות . הביקור של עגנון בעירו שמונה שנים קודם לכן כמעט שאינו רלוונטי לעצם הסיפור, אף שהוא כנראה נקודת עגינה או זרז לסיפור . שם הספר אורח נטה ללון נשאב כידוע מתוך הפסוק בספר ירמיהו יד, ח, המומחז ביצירה : "מִקְוֵה ישְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" . ברומן מתרוצצת תלונת הנביא ירמיהו המתמודד עם הא - ל בכניעה ובתלונה ובהטחת דברים . התוחלת הנכזבת, בין הציפייה מהא - ל להגן על עמו ולהיות מקור ישועה יציב ובלתי נדלה לבין האכזבה הקשה . לא רק העדר נוכחות קבועה, מחסה ומעוז - אלא היפוכה, משמעותה הקיצונית היא הפקרת עם ישראל למשיסה, כביטוי שהתעצם לאחר השואה : "איפה היה אלוקים בשואה" . לכאורה, זהו המצב בפתיחת הסיפור בין בתלונות של דניאל ב"ח, קטוע הרגל ואלימלך ...
אל הספר