הסיפור כסוגיה – בעיית הרצף

בו הרורה בייירו ושיוי 415 מטעה . ההיגיון הפנימי של ״עד הנה״, של לובלין ושל סיפורים אחרים של עגנון הוא, שאכן הסיפור הוא סוגיה האמורה להיות מבוצרת מכל צדדיה, וכך גם משתמע מההמשך הסמוך בדברי מיטל ״אלמלא אתה בהול הייתי מצייר לפניך כל פרטי הדברים . לכשתחזור מגרימה ותעבור בלייפציג ועדיין איני מת אוסיף לך פרטי פרטים״ ( עמ' כד ) . כשכתב לו מיטל על הריגת בנו כתב ב״פרטי פרטים״ ( עמ' צט ) . האם הפרטים הם רק שפיעה אינפלציונית שבּה כל פרט בא באופן אקראי בקישור השרירותי של סדר הא״ב כדוגמת ספר הטלפונים בנובלה לובלין ? ״כשם שהטלפון קשה כך ספרו קשה . מקרב שמות שאין להם זה עם זה ולא כלום . וכי בשביל שאני שמי מתחיל באות פלונית שכן אני למי ששמו מתחיל באותה האות ? אפילו רשעים בגיהנם כל אחד שכן הוא לרשעים שכמותו, ואילו בספר הטלפון לא מעשיו של אדם גורמים, אלא אות ראשונה של שם משפחתו גורמת״ ( שם, עמ' 119 ) . כך הן גם רשימות הכלים שבלובלין וכן רשימות ״ספר המלבושים״ שמספר ״עד הנה״ היה תאב לכתבו, וכך גם הייצור הסיטונאי של המדים של אנשי הצבא . לעומת הרשימות האינדיפרנטיות או חסרות השחר, יש שהפרטים ופרטי הפרטים הם ב...  אל הספר
ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל