386 קול הדם | הלל ויס בצבצו כמה מחיצות והקיפוני מארבע רוחות ובאה ועמדה ביניהן עירי שלי וכבר הייתי מוכן לעמוד ממקומי ולטייל בעירי [ . . . ] ישבתי ודוממתי ונשתוממתי על הפלאות שנעשו בי . יושב לו אדם בתוך המונה של לייפציג, בתוך חנות של כלים ויושב והוגה בעירו ופתאום פלאות נעשו בו שעל עירו שלו כל העיר כולה היא וחוצותיה ובתיה וכליה כולם כאחד מתגלגלים ובאים ועומדים לפניו סמוך וקרוב אצלו ממש בתוך ד׳ אמות שלו . ואלמלא שאני שפל רוח ויודע את מיעוט ערכי הייתי רואה את עצמי כאילו חשוב אני בשמים שכל כך טורחים בגללי . והואיל ואין אדם שאינו מובטח בעצמו שאינו בא לידי גאות אמרתי לעצמי אין זה כי אם חלום, וכדי להתרחק מדבר שקר הבטתי בעיני אילך ואילך לראות היכן אני וראיתי שיושב אני בתוך חנותו של מר לובלין ( עמ' 162 ) . המתח בין הנוכחות בחנות לבין הטיול בבוטשאטש ברחובותיה מוכרע מעצם הבאתו את בוטשאטש אליו ; על - ידי גדול המסַפּרים, גדול נאמני בוטשאטש שלגביו קיימת רק בוטשאטש, שמעולם לא יצא ממנה כל ימי חייו, גם לא כדי להגיע לקברי צדיקים הסמוכים לבוטשאטש . את כל הפעולות הללו יש לראות במסגרת המאמצים להנציח את בוטשא...
אל הספר