בו הרורה בייירו ושיוי 309 העקוב למישור" ( עמ' 91 ) כדוגמה להתרה נחפזת של עגונה כשבעלה הנחשב למת מופיע לאחר - מכן . "ומה שלא נמצא אדם מאותה העיר, הרי היתר עגונות, פעמים הרבה עמדו להתיר אשה מעיגון ובא המעגן פתאום . נזדמן לי קונטרוס אחד כמדומני והיה העקוב למישור שמו ומצאתי שם סיפור המבהיל את הרעיון בענין התרת עגונה" . עגנון מבקש לומר כי אין להתייאש מן הפורענות גם אם התקווה אבסורדית לחלוטין . סיכויי שיבתו של העגון לזוגתו העגונה הם הביטוי העליון לאפשרות התיקון ביצירת עגנון שקרא לעצמו בשם עגנון כפי שחתם על סיפורו "עגונות" ( 1908 ) , סיפורו הראשון בארץ - ישראל . יצירת עגנון בהקשר השואה חוזרת ומעמידה, מגלה ומוכיחה כי "העגינות" – היא הגלות הקוסמית, הסטרוקטורה המרכזית שהייתה נוכחת – נפקדת ביצירתו של עגנון לפחות מאז הסיפור "עגונות" ( 1908 ) , הוא הסיפור הראשון שכתב עגנון בן ה - 21 בארץ - ישראל עם עלייתו ב - 1908 . "העגינות" והגלות פועלות ביתר עוז ובאופן דינמי בהקשרי השואה . הכוונה לסטרוקטורה אסתטית - פסיכולוגית ותיאולוגית, סטרוקטורת העגינות, המבטאת את הדחף הנצחי – המשיחי – הגאולתי להתגבר על הקרע ...
אל הספר