בו הרורה בייירו ושיוי 307 ואמנם רבות ממה שכּתב עגנון לפחות מאז פרסום הרומן אורח נטה ללון ( 1939 ) הוא ביטוי עקיף אך המכוון בדרכי משל נפתלות להתמודדות עם אימי השואה, תולדותיה וכל שתרם להתרקמותה הן בעולם האירופי, בעיקר גרמני, אך גם הסלבי והן בעולם היהודי . כדוגמת מופת להתרחבותו של הנושא יש לציין במיוחד את הרומן שירה שעגנון החל בכתיבתו ב - 1939 והגיע לגישושי סיומו לקראת 1950 כאשר הרקע ההיסטורי והחברתי המתואר בו מתרחש בעיקר בין שתי מלחמות העולם, ומתוך התמקדות בעיקר בשנות השלושים בארץ ובירושלים, כשברקע מהדהדים אימי משטר הנאצים ורדיפות היהודים בגרמניה וזיקתם העמוקה והפרובלמטית של גיבורי הרומן – הפרופסור מנפרד הרבסט ואשתו הנרייטה – לגרמניה ארץ מולדתם ( הכוללת זיכרונות, תרבות, הגות, אמנות ודפוסי התנהגות ) ומחלחלת לפרקי הרומן העוסק ב"לידת הטרגדיה", כותרת מפורסמת של מסה מאת פרידריך ניטשה, שדפוסהּ 3 הראשון נמצא בירושלים . לידת הטרגדיה היא גם מטפורה לשאלה היכן החלה הטרגדיה עצמה שהובילה לחורבן יהדות גרמניה עם כל יהדות אירופה ולמעשה לחורבן העולם כולו, תוך ניסיון לברוח מן העולם אל בית המצורעים כמקום ...
אל הספר