3.8 לבעיית הקליטה של טקסט ספרותי — בפרט ״עידו ועינם״

רו יסודוו הסי ור 217 פרטי הנוף המצוינים בעזרת השמות הם עצמים קונקרטיים הנתונים בחלל ובזמן . הלשון יכולה להצביע על עצמים אלה, אך אינה יכולה לתת ביטוי שלם לאופי הקונקרטי של קיומם . כינוי עצם בעזרת מילה משייך עצם זה לקטגוריה מופשטת של עצמים דומים, או בעלי תכונות משותפות . המילה ״עץ״, למשל, עם כל ריבוי המשמעויות שהקונטקסט השירי יכול להעניק לה, אינה נותנת שום פרטים ריאליים — בניגוד לפרטים הרבים המרכיבים כל ציור של עץ . אנו רוצים להדגים בפועל את מקצתה של בעייתיוּת הקליטה של טקסט ספרותי באמצעות משפט הפתיחה של ״עידו ועינם״ : ב , א שני ידידי הטובים עמדו לצאת לחוצה לארץ׳׳גרהרד גרייפנך וגרדה אשתו ג . לנוח מעט מיגיעת הארץ ולבקר את קרוביהם שבגולה" קורא קשוב יחסית, שאיננו מכיר היטב את כתבי עגנון, אך קורא את הסיפור פעמיים שלוש בלבד, יודע שהגרייפנבכים מופיעים בפתיחת פרק א', נוסעים וחוזרים לקראת סוף הסיפור . העובדות האחרות הנזכרות במשפט הפתיחה הן עובדות-רקע טפלות לגביו בשלב זה . כוונתנו לחלקים הבאים : ״שני ידידי הטובים״ ; ״עמדו לצאת לחוצה לארץ״ ; ״לנוח מעט מיגיעת הארץ׳״ ״ולבקר קרוביהם שבגולה״ . אולם ככ...  אל הספר