212 קול הדם | הלל ויס אנו הולכים אלא לשני מתים אנו הולכים . ללויית אשת גמזו ולהלויית דוקטור גינת״ ( עמוד שצב ) , ובהמשך — א . אמרה עדנה נכדתו של עמרמי, דבר זה לא הודיעו העתונים, אבל עדי ראיה מספרים, שבלילה שעבר יצא אדון אחד מחדרו, ראה אשה מטפסת על הגג, קפץ ועלה להציל אותה מן הסכנה, נשמט המעקה ונפלו שניהם ומתו . כך הלכנו אני ועמרמי ועדנה, עד שהגענו אצל בית החולים ששם הביאו גופותיהם של גמולה וגינת . ( עמוד שצב ) . עמרמי ועדנה נכדתו הם אנלוגיים לגבריה הזקן ובתו הצעירה גמולה, וכן לגינת וגמולה . ב . ישבו שלושה שומרי מתים ואחד עומד על גביהם וגלגל לו ציגרטה . ( עמוד שצג ) . ג . באה משפחה של אבלים ובאו וישבו על ספסל אחד שכנגד . יצאה אשה אחת מביניהם וטיילה לפניהם כשהיא מנענעת קולה בשירי אבל וקינה ומנענעת את גופה הצנום לפי קצב נעימתם . עצובה היתה, עצובה מאוד, וכמותה כן קולה . דיבור אחד מדיבוריה לא הבנתי, אבל קולה והילוכה ומראה פניה ביכו לב כל רואיה . הוציאה האשה מתוך בית לבה תמונה של בחור והשקיפה עליו וחזרה ושרה שירי שבח על יופיו ועל חנו ועל כל השנים שהיו לו לחיות אלמלא שקדמו מלאך המות . געו כל ...
אל הספר