אשְׁתָּר־עַשׁתּוֹרֶת־אֲשֵׁרָה

רו יסודוו הסי ור 201 את התואר : ״רבת״ ( הגברת ) . שמה המלא היה ״אתרת-ים״, שפירושו הוא, כנראה : ״הצועדת-בים״ ( או : אלת-הים ) [ . . . ] . אשתר נחשבה לאלת-הפְּרִיָה, וכדרך שאר האלות הכנעניות — גם כאלת הקדֵשות . בעלילות-אוגרית מכנים אותה לפעמים בכינוי ״קדש״, ובתמונות המצריות מתקופת המלכות החדשה מצוירת האלה ״קדש״ בדמות צעירה ערומה, קלועת-מחלפות כשהיא ניצבת על ארי ; בידה האחת שושן ובשנייה נחש . במצרים נחשבה אשתר פטרונית של הקדשים, וכיוצא בכך אנו מוצאים גם במקרא ( מל״ב כג, ז והשווה מל״א יד, כג ; טו, יב - יג ) . [ . . . ] ע׳ ידועה מכתבי אוגרית אך שם מאפילה עליה אחותה ענת : שתיהן בנות זוג של בעל : שתיהן אלות אהבה ומלחמה ולשתיהן קשר לסוסים ולציד . כאלת קרב אכזרית ואלת אהבת-הבשרים והפריון דמתה ע׳ לאלה האכדית אשתר, וכמוה הייתה קשורה בכוכב נוגה . השם ע׳ מתקשר בשמות ״עת׳תר״ ו״עתר״, אל מוּכּר מאוגרית ומדרום-ערב הקשור לכוכב הבוקר . ( אנציקלופדיה עברית, כרך ז׳, בין עמודים 446 - ,448 ההדגשות שלנו . ) ג . עשתרת אלה כנענית, פולחנה נהג בפניקיה, מושבות הפניקים באזור הים התיכון, ארץ ישראל ומצרים . היוונים כ...  אל הספר
ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל