3.2 הסמלים המרכזיים: לבנה (גֵרוּת) - בית (אַדְנוּת)

רו יסודוו הסי ור 133 כביכול, לשלושים יום וחוזרת במלוא עוצמתה, כך גם גיבורי הסיפור חוזרים ונפגשים בבית . בהתייחס לקטעים הבאים על אודות ״גריפון״, ״גרוֹפית״ ו״פוֹיניכס״, נציין אילו מוטיבים מתוכם קשורים לגיבורי הסיפור . א . גריפון ( יוו’ [ . . . ] , לאט׳ gryphus ) במיתולוגיות של עמי המזרח הקדום ושל היוונים — יצור דמיוני, בדרך-כלל בעל כנפיים, שגופו מורכב מחלקי גופיהם של בעלי חיים שונים : חלקו הקדמי של גופו מתואר על פי רוב כשל עוף טורף, חלקו האחורי — כשל אריה ; ראשו לפעמים ראש-נחש : פליניוס ( . X, 70 Hist , nat ) מייחס לו אף מקור עקום ואוזניים ארוכות . הגריפון נמנה עם חיות-הקדש ( [ . . . ] כימֶרָה, דרקון, ספינכס, פגסוס, פויניכס ) , שמעיקרן היו קשורות בפולחן השמש והירח . הציור הראשון של גריפון, שנודע עד עכשיו, מופיע במצרים בין דמויות של בעלי-חיים אחרים בלוח-תמרוקים עשוי צפחה מימי השושלת ה- 1 ( 3200 לפסה״נ בערך ) . ציור זה מתאר חיה בעלת ארבע רגליים וראש של בז, וכנפיה מונחות על 5 גבה זו מאחורי זו : “ [ . . . ] לרוב מתואר הג’ כנלחם עם שור או עם אריה [ . . . ] ” . ב . גרופית ( גְרֹפִית ) “ [ . . ...  אל הספר
ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל