96 קול הדם | הלל ויס בסמלי היצירה האחרים, בדמויותיה, בסיטואציות שונות שלה, בחפצים, בתמונות ובמוטיבים שונים, וכיוצא באלה צורות ארגון של החומר הספרותי . אבחנה זו היא נשמת אפה של הפרשנות האורגנית, המניחה שישנו תא מרכזי 90 ביצירה, החוזר ונשנה בה בווריאציות . החוקר הראשון שהשתמש באופן מודע בטכניקות של פרשנות אורגניסטית מתוך הכרה ומתוך ניסוי שיטה בביקורת עגנון הוא יואב אלשטיין, שליקט את מאמריו מסוף שנות השישים בספרו עיגולים ויושר : על הצורה המחזורית 91 יואב אלשטיין טובע ומגדיר מונחי-יסוד מתאימים לפרשנות עגנון בסיפור . מתוך תיאור חוקיות אסתטית עקרונית ביצירותיו . כדי לרדת לסוף דעתו של אלשטיין בסיפור ״עידו ועינם״ מן הראוי לקרוא את הפרקים הראשונים בספרו, העוסקים בתיאוריה של טקסטים מסוגו של ״עידו ועינם״, ובעיקר יש לתת את דעת ליחסים המשתנים שבין מישור המקרים ובין מערכת הסמלים, וכן למושגים שטבע אלשטיין, כמו : ״צביעה מחדש״, ״סמל מתגשם״, ״קונספציה 92 אחת מהנחותיו המחדשות היא, ש״החזית הקדמית״ ( הרובד הגלוי ) בסיסית״ . איננה צילום מדויק של משטחי העומק שבסיפור, כפי שלדעתו תופס אותה טוכנר, אלא ביטוי של ...
אל הספר