1.5.2 גרשון שקד – בין רובד לרובד

94 קול הדם | הלל ויס דן מירון . לפני שננסה למצות את דברי שקד בסוגיית הסיפור הכפול, נציין שהמונח ״סיפור ריאליסטי״, שבו משתמש שקד, הוא מונח שנוי במחלוקת בביקורת האמנות, כיוון שכל אפיון של מציאות כריאליה, מעלה מיד את השאלה מהי המציאות המשוקפת באופן האובייקטיבי ביותר . כיוון שכל שיקוף אמנותי של מציאות הוא פועל יוצא של מבְרַר מילים, מצבים, תמונות וצבעים שהם פרי תודעת האמן – הרי קשה לכנותו ריאליה . נזכור עוד, שקל לבלבל בסיפור כשלנו בין המושגים ״ריאליסטי״ ל״לא-ריאליסטי״, ולראות את הראשון כמישור הגלוי, ואת השני כמישור הסמוי . וכך אכן משתמע מדברי שקד : החלק הפנטסטי בסיפור הוא, לדעתו, תוצאה של פלישת הלא-מודע לתוך עולם המציאות, ועדות לארגון הרובד הלא-ריאליסטי, בעוד החלק הלא-ריאליסטי ביצירה מהווה ייצוג מטפורי של עולם פנימי או על-מציאותי : הקישורים הלא-ריאליסטיים בין היחידות תובעים מן הקורא לפרש את היחידות השונות 85 כמטפורות או כמטונימיות לעולם הסמוי . שקד טוען כי הספרות נתפסה מלכתחילה כפריצה של הממד האקסטטי הלא-מודע לתוך המודע, כמו בשירה ובנבואה . האמנות משקפת תהליכי-נפש ראשוניים של חלום, המתבטאים...  אל הספר