רו יסודוו הסי ור 75 המתנהלות בתחום אֶקְס-טריטוריאלי — בבית מבודד, בעל עבר, הנמצא מחוץ לתחום . בהט מזהה מקבילות אחדות בין ״עידו ועינם״ לבין ספר המעשים, שהחלום הוא רק אחת מהן . הוא מתמקד בטעם עיוורונו של גמזו כמוטיב המבטא תו חיובי באישיותו של הגיבור, ותר אחר מקבילות בספרות העולם שבהן מופיע מוטיב העיוורון . בה בשעה שהעיוורון כתָו מאפיין וכמוטיב מפותח ומעוצב בכתובים העבריים – החל מאפיונו של עבד ה׳ בישעיהו מ״ב, יט : “מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי” ( עיוורון שהוא מעלה ויתרון המבטא ראיית-על או ראייה פנימית ) , ועד לסיפורו של ר׳ נחמן מברסלב, ״מעשה בשבעה קבצנים״, לפיו המום – העיוורון או החירשות – הוא יתרון גמור . למרות ההצבעה על המקבילות, עדיין נותרת בעינה השאלה מהי משמעות עינו האחת של גמזו . בהט דן בבריחה מן ההווה – מן הזמן האקטואלי שבו מתנהל הסיפור – אל העבר, ומזכיר מקבילה חשובה ביותר מתוך ספר המעשים, ששום מבקר לא חזר אליה אחריו : ״כך מתאר המספר בסיפור ‘בדרך’ את המנהגים של יהודי 41 חשיבותה של הפניה זו היא, שקהילות המופת אשכנז בדורות שעברו” . שעגנון מתייחס אליהן אינן רק קהילות מזרחיות ; עגנון מ...
אל הספר