48 קול הדם | הלל ויס לתפיסת החטא כקיר מבדיל, כמחיצה, יכול לשמש הפסוק “כִּי אִם עֲוֹנׁתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם” ( ישעיהו נט, ב ) . הגורם המנתק את האל מן האדם הוא החטא, המחיצה . אפשר למצוא ביטוי לכך בדימויים תלמודיים כגון : “מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים” ( ברכות לג ע”ב ) . לפי המקור התלמודי סילוק המחיצה ( החומה ) עשוי להביא לגאולה, היינו לבטל את מצב ה”עגינות” . בסיפורנו הייתה בניית ההיכל אמורה ליצור את החיבור בין דינה בן - אורי . לפי תפיסה המושרשת במקרא נכרתה ברית בין האל לעמו . העם בחטאו מפר את הברית, והפרה זו גורמת לגלות . הארץ מקיאה את יושביה, והשכינה ( מושג שיידון להלן ) גולה עם העם יחד, לאחר שהיא מסולקת או מסתלקת מהבית שחרב . החזרת השכינה למקומה, השיבה הביתה, זו הגאולה . אבי דינה “הקצין כ’ אחיעזר שנתן לבו לעלות מן הגולה לעיר הקדושה ירושלים תבנה ותכונן לתקן בה תקנות גדולות ולהתקין קצת את הפרוזדור מחורבנו עד שנזכה ויהיה לטרקלין כשיחזור הקדוש ברוך הוא שכינתו לציון במהרה בימינו [ . . . ] ולא עלתה בידו” – נטל עליו משימה בלתי אפשרי...
אל הספר