דברי ברכה וזיכרון ומה שביניהם

14 קול הדם | הלל ויס אודה לה’, בורא העולם ומנהיגו, המשגיח על ברואיו ועל עמו ועל היחיד, על שזיכני לכנס מפרי עמלי זה למעלה מיובל שנים ולהשלימו . עיקר תלמודי מתלמידַי וממורי ומחברי . בשנת תשס”א [ 2001 ] עמדתי על קברו של אביו של ש”י עגנון ז”ל, רבי שלום מרדכי ז”ל, הטמון בשדה הקברים בבוטשאטש ואמרתי לו לפני השומעים . תודה רבה לבוראך ולך ולרעייתך שהולדתם בן כזה שפרנס אותי כל ימי . בשנת תשס”ח בקשה ממני משפחת עגנון, בתו ובנו שהיו עדיין בין החיים ונכדתו יעל בלאו תחי’ ומוסד ‘בית עגנון’ להספיד את עגנון באזכרה ליד קברו ביום פטירתו הארבעים, י”א באדר א’ תש”ע . ההספד כונס לספר הזה . ועיקרו : אין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה . גמרא, ע”ז ה, ב יצירת עגנון היא הרבי שלי, אורים ותומים, בכל דבר הייתי שואל בעצתה ועד עתה לא נתבדיתי . סיימתי את עבודת המאסטר שלי ‘מוטיבים כאמצעי עיצוב בארבעה מספורי עגנון’ ( תשל”ב ) בהדרכת ברוך קורצוייל ז”ל והוצאתיה לאור בהוצאת עקד 1974 בספר ‘פרשנות לחמישה מסיפורי עגנון” . בתוספת סיפור אחד, “מעשה ברב טורי זהב ושני הסבלים שהיו בבוטשאטש” שיסופר עליו מעט בהמשך . מורי ברוך ק...  אל הספר