פרק ב: תפישתו של יעקב כ"ץ את האורתודוקסיה — המקרה המזרח-אירופי

תפישתו של יעקב כ"ץ את האורתודוקסיה — המקרה המזרח - אירו פי 33 של יהודי גרמניה, לא כינה אותו "אורתודוקס" . 6 כ"ץ אמנם משתמש במחקריו היותר מוקדמים במונחים "אורתודוקסים" ו"אורתודוקסיה", הרווחים בספרות הזמן כבר מאמצע המאה התשע - עשרה, אולם אלה באים לציין אישים וקבוצות שכינו את עצמם בכינויים אלה . 7 אותו דין חל גם על שימושו במושגים "ציונים חילוניים" ו"ציונים דתיים", 8 כאשר האחרונים לא היו מובחנים אצלו כאורתודוקסים 9 גם משום ששגרת הלשון לא הכירה בהם ככאלה . בהרצאה שנשא בבית הנשיא בשנת תשל"ח ( 1978 ) היו עדיין הכינויים "מסורתי" ו"אורתודוקסי" שבהם השתמש מונחים נרדפים . 10 כבר במסה הקלאסית שלו על החתם סופר, "קווים לביוגראפיה של החת"ם סופר", 11 החל כ"ץ לתהות אחר דמותו של אבי האורתודוקסיה בהונגריה, אבל עדיין לא במושגים אורתודוקסיים מובחנים . בשלב זה של מחקריו, כפי שכבר ראינו, כ"ץ עדיין מדבר על "משמרים ומחדשים" ולא על אורתודוקסיה . 12 כל העובדות כבר היו ידועות לו, אבל הקונספציה היתה חסרה . ניסיון לחדור לעולמם הרוחני והדתי של החתם סופר ורש"ר הירש כאורתודוקסים נעשה רק במאמר המאוחר יותר, שכבר הזכרתי,...  אל הספר
מוסד ביאליק