משנה ד 1 (כ ע"ב 14-10)

613׀משנה ד 1 פ י ר ו ש במשנה זו מפורטות סמכויות המלך . בניגוד להלכות הקודמות, אין למשנה זו מקבילה בכוהן גדול, והיא מבליטה את יתרון מעמדו של המלך על פני הכוהן הגדול . יש כאן שלוש הלכות : 1 . ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין שלשבעים ואחד . 2 . ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו . 3 . וכל העם בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש . המשפט 'דרך המלך אין לה שיעור' הוא מאמר מוסגר שנזכר גם במשנה 2 בבא בתרא ו, ז . ההלכה הראשונה וההלכה השלישית עוסקות בדיני מלחמה . נראה אפוא שגם ההלכה השנייה מתייחסת למצב מלחמה, ושלוש הלכות אלו מסודרות לפי סדר כרונולוגי : יציאה למלחמה, פריצת דרך לצורך הקרב, חלוקת השלל . ואכן, הרמב"ם שילב הלכה זו בפרק העוסק במלחמה, ואף ציין בסוף ההלכה שמדובר בשעת מלחמה, וזו לשונו בהלכות מלכים ה, ג : 'ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו, ודרך המלך אין לה שיעור, אלא כפי מה שהוא צריך, אינו מעקם הדרכים מפני כרמו של זה או מפני שדהו של זה, אלא 3 הולך בשוה ועושה מלחמתו' . ההלכות במשנתנו נזכרות גם בספרי דברים קסא, עמ' 212 : לפי שמצינו ששווה הדיוט למלך בדברי תורה יכול ישווה בדברים אחירין ...  אל הספר
מוסד ביאליק