כ ע"א 17 - 42׀ 245 פ י ר ו ש במשנה זו באות שתי הלכות ביחס למנהגי האבלות של המלך . האחת — שאסור לו לצאת אחר המיטה וללוות את המת ; והשנייה — שבשעת הבראתו הוא יושב על הדרגש . שתי הלכות אלו באות כניגוד להלכות שנזכרו לעיל ביחס לכוהן הגדול, וכבר עמדתי על כך בפירושי לפרק המשניות, לעיל עמ' 26 - 28 . ר' יהודה חולק על ההלכה הראשונה ומתיר למלך לצאת אחר המיטה, בניגוד לכוהן הגדול שעליו אסר ר' יהודה, במשנה א, לצאת מן המקדש אחר המיטה, וגם על שיטתו זו של ר' יהודה עמדתי בפירוט לעיל שם . אתייחס כאן לפרט אחד בכל אחת משתי הלכות אלו . 1 . בהלכה הראשונה בשו' 2 מצאנו גרסה ייחודית בכתב יד ת , ששם נוסף המשפט : 'לפני 3 גרסה זו היא בניגוד לכל העדים האחרים הן של סדר המשנה הן של המיטה אינו יוצא' . משנת הבבלי . ההיגיון בנוסח זה מתברר מדברי הר"ן בפירושו למשנה כאן : מתניתין . ר' יהודה אומר אם רצה לצאת אחר המטה יוצא . אפשר דדוקא לאחר המטה מפני שאינו מתעסק כל כך באבל המת שכבר עבר מלפניו אבל אם נהגו האנשים לצאת לפני המטה לא היה מתיר לו ר' יהודה . הר"ן לא גרס במשנה 'לפני המיטה אינו יוצא', אבל הציע לפרש גם את הנוסח 'אם רצ...
אל הספר