יט ע"א 41׀ 117 פ י ר ו ש שו' 1 - 2 : כשהוא מנחם . . . כשהוא מתנחם בשורות אלו מתארת המשנה כיצד הכוהן הגדול מנחם ומתנחם ומפרטת את גינוני הכבוד שיש לנהוג בו . מהלשון 'דרך כל העם עוברים זה אחר זה' עולה שמדובר כאן על הניחום שנעשה מיד לאחר הקבורה, ניחום המכונה במקומות אחרים עמידה בשורה . וכך מפורש בתוספתא המקבילה ( ד, א ) : 'עומד בשורה להתנחם . . . וכל העם אומרים לו כפרתך אנו 1 מנהג זה של עמידה והוא אומר תתברכו מן השמים . עומד בשורה לנחם את אחרים . . . ' . בשורה לאחר הקבורה נזכר במשנת ברכות ג, ב : 'קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו' . ממשנה זו עולה שהעמידה 2 ממשנתנו וכן מהתוספתא המקבילה עולה כאמור, בשורה נעשית מיד לאחר הקבורה . שהעמידה בשורה היא לצורך ניחום האבלים, וכך נאמר גם במשנה מועד קטן ג, ז : 'ואין אומרים ברכת אבילים במועד אבל עומדים בשורה ומנחמין ופוטרים את הרבים' . בברייתא בירושלמי מודגש שתנחומי אבלים הם מה שאומרים בשורה : 'אילו הן ברכת אבילים מה 3 שהן אומרים בבית הכנסת, אילו הן תנחומי אבלים מה שהן אומרים בשורה' . כפי שציינתי בפירו...
אל הספר