מבוא [ 98 ] מפרק שני ואילך, מצויים 43 לעזים ( מתוך 58 ) , ובשני מקומות חסר הפירוש . במקור מ מצויים 91 לעזים . לסיכום, במקורות אגמ יש יחסית הרבה לעזים, ובמקורות בד יש רק כמחצית הלעזים . כבר ראינו לעיל ( פרק שלישי ) שמקורות בד קרובים זה לזה, ואף כאן ניכר הדבר, שכן כמעט כל הלעזים החסרים במקור ב חסרים גם במקור ד . נראה שמקורות בד השמיטו לעזים שלא ראו בהם צורך, וידועה תופעה זו של השמטת לעזים על ידי סופר מאוחר . 347 במקור מ נמצאים הלעזים הרבים ביותר . ברור שמקצתם לא היו בפירוש המקורי, במיוחד מסתבר הדבר לגבי הלעזים המצויים רק במקור מ ואינם בשאר העדים . 348 מקור מ מאוחר מאות שנים לשאר עדי הנוסח . לא נראה שהמדפיס האיטלקי הוסיף מעצמו לעזים בצרפתית . נראה יותר שהיה לפניו כתב יד מאוחר שבו לומד ממוצא צרפתי הוסיף מעצמו לעזים, והמדפיס שילב אותם בפירוש . 349 בדרך כלל הלעזים הם בצרפתית . יש לעיתים שינויים בכתיב של הלעזים מעד לעד, כמצוי בלעזי רש"י בכלל, והדבר נובע בעיקר מכך שמעתיקים לא תמיד הבינו את הלעזים שהעתיקו ולכן שיבשו אותם . אך לעיתים הלעזים במקצת העדים אינם כתובים בצרפתית אלא בכתיב שונה במקצת, ש...
אל הספר