מבוא [ 76 ] א . ענף תימני הכולל את כתבי היד התימניים אוקספורד 51 וניו יורק 218 . 251 ענף זה מייצג נוסח מזרחי קדום ומקורי . לענף זה יש זיקה לנוסח הגאונים, רבנו חננאל והרי"ף . ענף זה מצטיין בלשון קצרה, נתון המורה על קדמותו . ב . הענף 'הרווח' הכולל את עדי הנוסח ממוצא אירופי . בענף זה שלושה כתבי יד אשכנזיים : מינכן 95 , וטיקן 134 , לונדון, ושלושה כתבי יד ספרדיים : אוקספורד 23 , מינכן 140 , ניו יורק 1608 , וכן נוסח הדפוס . זה הוא ענף משני שהתפתח עוד במזרח, וכתבי היד שבו מייצגים שלבים בהתפתחות ענף זה . הוא נבדל מהענף התימני במאות חילופי סגנון, תוכן, ניסוח, ולשונות ארוכות וקצרות . בתוך ענף זה כתב יד מינכן 140 מייצג את הענף והתפתחותו המזרחית : מועטה בו הפעילות בתחום הניסוח וכך גם באשר לכמות ההגהות האשכנזיות . לעומת זאת שאר עדי הנוסח שבענף זה מייצגים תת - ענף אשכנזי מאוחר בתוך הענף . כתבי היד מינכן 95 , וטיקן, לונדון ואוקספורד 23 שכללו ושיפרו את לשון הסוגיה ואף קלטו הגהות אשכנזיות מאוחרות . ואילו בכתב יד ניו יורק 1608 ובדפוס מועט שיפור לשון הסוגיה, אך יש הרבה הגהות אשכנזיות מאוחרות . עותקי התלמ...
אל הספר