מירה אברך — האישה שידעה הכול | 267 הייתה קצינה בצה"ל הצעיר . היא רצתה להיות ציירת, עד שהפך אותה דב יודקובסקי לעיתונאית . יודקובסקי אהב את הכתיבה שלה גם משום שהרחיבה את חוג קוראי "ידיעות אחרונות" בזמן שנאבק העיתון על חייו לאחר ה"פוטש" של עוזבי "מעריב", וגם משום "שבמירה אין רוע", כך להגדרתו . כל השנים ידעה אברך להתגבר על היצר הטבוע בכתבי חברה ורכילות ללגלג ולפגוע בגברים ובנשים שעליהם הם כותבים . הטור שלה היה גדוש במידע, אבל מעולם לא פגע או העליב . את זינוקה המטאורי הראשון היא חייבת לפולה בן גוריון . זמן קצר לאחר שהחלה לפרסם את הטור "מירה אברך מספרת על גברים ונשים", עלתה לירושלים ביום גשום עד מאוד וביקשה להיכנס למעונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, כדי לראיינו . השוטר הניצב בפתח פשפש בניירותיו ולא מצא את שמה . מירה הרימה את קולה והרעש הוציא אל הגשם את פולה בן גוריון . למשמע בקשתה של מירה אומנם אמרה לה פולה שבן גוריון לא יסכים להתראיין, אבל הזמינה את העיתונאית הצעירה והרטובה לביתה, הציעה לה כוס תה והשתיים שוחחו ארוכות . בסופו של אותו יום חזרה מירה אברך לתל אביב בלי ריאיון עם דוד בן ג...
אל הספר