8 | מבוא "דבר", "הבוקר", "הצופה", "ידיעות אחרונות", "על המשמר", "מעריב" ו"חדשות" . מקומם בספר נקבע לפי שנת הופעתם . מספרם של היומונים שראו אור בארץ מאז ראשית המאה העשרים מגיע לכשבעים . שלושה רבעים מהם בעברית והשאר בשלל שפות : מאנגלית, צרפתית ורוסית ועד ערבית . מספרם של העיתונים השבועיים, הדו-חודשיים והחודשיים מגיע בוודאי לאלפים, אך לא בהם עוסק ספר זה . רק שלושה מעשרת היומונים המתוארים כאן שרדו עד היום . האחרים נכנעו לקשיים כלכליים, למיעוט קוראים ומודעות וגם לנסיקתם של אמצעי תקשורת חדשים כגון הטלוויזיה, האינטרנט ושאר האמצעים הדיגיטליים . אלה מסוגלים להביא את החדשות, הידיעות ומידע מכל סוג שהוא במהירות האור ממש . העיתונים המודפסים, לעומתם, משולים לצב . חדירתם של האמצעים החדשים לחיי היום-יום היא טוטלית, והתקשורת המודפסת בארץ ובעולם נאבקת כדי לשרוד . האם היא תצליח ? ימים יגידו . הספר "יום-יום" מבקש לקחת פסק זמן ולהחזיר את הגלגל לאחור : אל ימים שהיומון היה אמצעי התקשורת העיקרי, אל הדמויות שעמדו בראש העיתונים, אל העיתונאים שהרבה שנים כונו מתוך כבוד סופרים, אל ההצלחות, פריצות הדרך, כמו אל הכיש...
אל הספר