02 | סיכום : טראומה, גלות ופרשנות לאומנות גרמנית, נאציזם ופשיזם ״עקרו ממכונם״ את חייהם של חמשת אנשי הרוח הגולים שבהם דן ספר זה – תומאס מאן, ארנסט קסירר, אריך אוארבך, מקס הורקהיימר ותיאודור אדורנו . בתגובה, כדי להילחם כנגד אלה אשר ניצבו נגד המיטב שבציביליזציה האירופית, הם הזעיקו לסיועם את ההיסטוריה, את הפילוסופיה, את הפוליטיקה ואת הספרות . המחברים הנידונים בספר זה לא הצטרפו לצבא האנגלי כדי להילחם נגד הברבריות הנאצית . הם דחו לחלוטין קיצוניות ולא אימצו את ההתאבדות של סטפן צווייג, אלא נטלו את עטם כדי להילחם בחרב הנאצית . ״הבית האמיתי היחידי השמור לגולים״, כתב אדורנו, ״אף שהוא רעוע וניצב בסכנה, הוא 7 לנוכח תלאותיהם וייסורי גלותם, הם ביטאו את ערכי הציביליזציה בכתיבה״ . ההומניסטית המערבית, ולשם כך השתמשו בחסדי השפה והארודיציה שלהם נגד האיומים של הנאציזם והפשיזם . כולם כאחד החלו את חיבוריהם בשנת ,1942 השנה של סטלינגרד, וכולם כאחד היו משוכנעים ש״הקרב בסטלינגרד מציין את 8 כשהמחברים האלה מוצגים כמכלול, חיבוריהם מהווים נקודת המפנה במלחמה״ . פרק חשוב ביותר בהיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית . ההנחה ...
אל הספר