הנאורות ואויביה: הדיאלקטיקה של ״דיאלקטיקה של נאורות״

246 | הנאורות ואויביה : הדיאלקטיקה של ״דיאלקטיקה של נאורות״ משולל כל ראייה של התקדמות אנושית, התפיסה שכוח הוא זכות שולטת בספר ברמה . גם הורקהיימר ואדורנו, כמו הובס, מסכימים שהשמירה על הקיום העצמי היא המקור והמניע העיקרי לכל פעולה אנושית : ״התפיסה של שפינוזה שהמאמץ לשמירה עצמית הוא הבסיס הראשוני והיחידי של המעלה הטובה, היא העיקרון 4 הקפיטליזם ועידן התבונה וההשכלה כרוכים של כל הציביליזציה האנושית״ . זה בזה ובלתי נפרדים, ו״תהליך השמירה העצמית מבוסס על חלוקת העבודה הבורגנית״ ( עמ׳ 2 ) . בידי המחברים מאבק מעמדי מחליף את מלחמת הכול בחברה לא אנושית ולא צודקת שכזו, המחברים בכול של הובס, או חוק הג׳ונגל . כותבים ומשקפים גם את מצב הגלות הקיומי שלהם, ״איש מהתרים אחר מקלט לא ימצא אותו ; המבטאים את מה שכל אדם שואף אליו – שלום, מולדת, חופש – לא יזכו לו, כמו נוודים ושחקנים נודדים, אשר נשללו מהם זכויות תושב . מה שכל 6 חזון זה של החברה אנושית אחד מפחד הימנו, הוא אשר יהיה לו״ ( עמ׳ 0 1 ) . כישימון אכזר מופיע בפרק האחרון של הספר, ״יסודות של אנטישמיות : גבולות הנאורות״, שמגלה עד כמה השפיעו הניסיון האישי של...  אל הספר