פילולוגיה, טלאולוגיה והומניזם היסטוריציסטי

ספר הספרים של אריך אוארבך והייצוג הרציונלי של המציאות בספרות המערב | 221 שאיתם התמודד אוארבך ; ״מימזיס״ הוא ההצגה ההומניסטית של אוארבך את התפיסות המשתנות במערב בנוגע למציאות, או להיסטוריה . במאמר ״פיגורה״ ביקש אוארבך להפריך את עקרונות הפילולוגיה הארית, כלומר להגיב על משבר גרמני פנימי, אבל לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, כשהיה גורל התרבות ההומניסטית האירופית כולה מוטל על כף המאזניים, יצר אפולוגיה גדולה, כתב הגנה על המסורת ההומניסטית המערבית וצידוקה . מחקרו לא היה פילולוגי בלבד אלא גם היסטורי ואידאולוגי . ״אוארבך אינו מסתפק לעולם בניתוח הסגנון בלבד״, כתב וֶלֶק, ״והוא פונה מכך תמיד למחשבות על גישת סופר למציאות ולטכניקה שהוא נוקט כדי לתארה, ומהנושאים האלה הוא מפליג למחשבות על תקופות ותרבויות, תנאים חברתיים והנחות יסוד״ . מטרה נרחבת זו ניכרת בניסיונו ״לשבור 7 2 – ״הנשגב, את הגבולות״ הקיימים ב״תפיסה העתיקה בין שלוש רמות הסגנון״ הבינוני, והנמוך, או הנחות״ ( LLP , עמ׳ ) – ו״לשבור את ההייררכייה של הסוגות 8 2 ורמות הסגנון לאחר שקיעת הקלסיציזם הצרפתי ועליית הריאליזם המודרני״ . לפי התורה הקלסית בתר...  אל הספר