התגלות באיסטנבול

ספר הספרים של אריך אוארבך והייצוג הרציונלי של המציאות בספרות המערב | 21 הדברים שאוארבך כותב על התכחשותו של פטרוס לישו בפרק השני של הספר מבטאים במידה רבה את מצבו שלו בגלות ; חייו בטורקיה היו לו בגדר ״הכשרה לחזיונות שתרמו תרומה מכרעת״ ( עמ׳ ) לחיבור הספר . מאחר שבזו לו הנאצים על היותו יהודי, יצור אנוש חסר ערך, בן גזע נחות, הוא נקם בהם נקמה שלמה : בספרו ״מימזיס״ ביקש להציל את המסורת ההומניסטית של המערב, המושתתת על המורשת היהודית-נוצרית ועל כתבי הקודש היהודיים והנוצריים, והספר מאז ועד היום כובש את דמיונם של קוראים רבים, יותר מהדיבור הטיפשי והשטחי על ״הרייך של אלף השנים״ . ההתגלות באיסטנבול נתנה לאוארבך נקודת מוצא אפיסטמולוגית ומתודולוגית לניתוח פילולוגי-היסטורי אשר אפשרה לו לחבר את תגובתו לברבריות הנאצית ולפילולוגיה הארית בסקירה רחבת יריעה על התרבות ההומניסטית של הציביליזציה באירופה, המשתרעת על פני שלושת אלפים שנה ושמונה לשונות . מתחילתו ועד סופו ( primo capite libri ad ultimum caput ) משקף ״מימזיס״ בגלוי את מטרתו העיקרית של אוארבך : להציג תפיסה אידאולוגית-פילולוגית וספרותית מקורית ועצמאית...  אל הספר