פילולוגיה ואידאולוגיה

ספר הספרים של אריך אוארבך והייצוג הרציונלי של המציאות בספרות המערב | 187 דווקא, הלא מציאותי, האגדתי והלא רציונלי, המנוגד בתכלית לסגנון ההיסטורי, המציאותי והרציונלי, של התנ״ך העברי, אשר עליו מבוססת תרבות המערב . אף ש״מימזיס״ נפתח בהומרוס ומסתיים בווירג׳יניה וולף, טוען אוארבך שחיבורו מבוסס, כאמור, על תולדות הספרות האירופית ״מספר בראשית ועד וירג׳יניה וולף״ ( M , עמ׳ 6 ) . הכרעה זו אינה רק סגנונית, היא עמדה אידאולוגית ואפיסטמולוגית מכרעת . מטרתו ב״פיגורה״ וב״מימזיס״ לא הייתה ״רק ליצור יצירת מופת ספרותית יחידה במינה של פרשנות אישית, ובכמה מובנים אף יוצאת דופן, הדנה במסורת גדולה אחת בתרבות המערב, אלא אף לתת אישור, בימים 91 שחי בגלות בטורקיה, ליחסו המורכב״ ו״מלא התשוקה כלפי אותה תרבות״ . הפילולוגיה הארית ניסתה לעקור את הברית הישנה מן הקנון הנוצרי המערבי בכלל ומחיי הדת והתרבות הגרמניים בפרט, ואוארבך מנגד חתר להראות שאין מדובר בספר חוקים בלבד, שעוסק רק בהיסטוריה הצרה, האתנית, הלאומית של עם ישראל, כמו שזו טענה . לדעתו הברית הישנה היא בעיקרה ספר נבואה והבטחה, חיבור ובו שורה ארוכה של נבואות מקודשו...  אל הספר
מוסד ביאליק