דע את האויב

ספר הספרים של אריך אוארבך והייצוג הרציונלי של המציאות בספרות המערב | 179 במצב מסוים, בראשית שנות הארבעים״ ( M , עמ׳ 74 ) . בצורתו ובתוכנו הוא מסמל רגע היסטורי וקיומי יחיד במינו, שבו חתר אוארבך למצוא תשובות לסוגיות של משברי זמנו . זו הסיבה שבעטייה צריך לבחון ספר זה לאור הקונטקסט האידאולוגי וההיסטורי שבו נכתב, שכן, כמו שטוען אוארבך : ״אנו מנסים בלי הרף למצוא ביאור לחיינו בעבר, בהווה ובעתיד, עד שהם הופכים בעינינו לתמונה כוללת״ ( עמ׳ 412 ) . למשימה זו נודעה דחיפות גדולה עוד יותר בשל המהפכים ההיסטוריים המכריעים בימי חייו של אוארבך . בשל כך אפשר לראות ב״מימזיס״ לא רק אודיסאה ספרותית אלא גם מסע פרטי, ממושך, רב- עלילות, של אוארבך עצמו על פני הימים הסוערים של תקופתו . משבר מחייב פרשנות, הוא כתב, ו״הצורך ליצור טקסטים אותנטיים בא לידי ביטוי ברגע שחברה מכירה בעובדה שהגיעה לרמת ציביליזציה גבוהה, והיא שואפת לשמר 42 את היצירות המרכיבות את המורשת הרוחנית שלה מפני פגעי הזמן״ . אני מבקש לטעון שב״פיגורה״ אין לראות ״מסה [ פילולוגית ] טכנית״, ואת ״מימזיס״ אין להבין רק כ״הכרה שלווה באחדות ובשגב הטמונים בספר...  אל הספר