תומאס קרלייל ו״פולחן הגיבורים״

ארנסט קסירר ו״המיתוס של המדינה״ : דיוקנו של הפילוסוף כאדם חסר אשליות | 14 של ההיסטוריה שלו״ ( עמ׳ 248 ) . בסוף החלק האחרון קסירר דן ב״טכניקות של המיתוסים הפוליטיים המודרניים״ . קסירר פותח בדיון ארוך על הפילוסוף, הסטיריקן, המסאי וההיסטוריון הסקוטי תומאס קרלייל וספרו ״על גיבורים, פולחן גיבורים וגבורה בהיסטוריה״ ( 1841 On Heroes, Hero Worship and the Heroic in History, ) , המבוסס על שש הרצאות שנשא קרלייל במאי 1840 . לא קשה להבחין שחלק זה הוא אחד הטובים בספר, ובו מציג קסירר למדנות מרשימה ומוכיח קשר הדוק ביותר בין קרלייל לגתה, בכל הנוגע לטבע ואומנות, מצד אחד, ובין קרלייל לפיכטה, אשר סיפק לקרלייל ״מטפיזיקה שלמה של פולחן גיבורים״, מצד אחר ( עמ׳ 21 ) . קסירר קרא לפרק הזה ״ההכנות : קרלייל״ כדי לציין שפולחן הגיבורים של קרלייל הכשיר את הקרקע למיתוס של המדינה במאה העשרים ( עמ׳ 189 ) . עם זאת הוא מודה בסוף ספרו, במידה לא קטנה של אירוניה, ש״תפיסתו של קרלייל את ההרואיות הייתה רומנטית, תפיסה השונה מאוד מזו של ׳אנשי המעשה׳ בפוליטיקה המודרנית שלנו״ ( עמ׳ 281 ) . שש הרצאותיו של קרלייל עוסקות בגיבור כאלוה...  אל הספר