תורת המדינה בימי הביניים

0 1 | ארנסט קסירר ו״המיתוס של המדינה״ : דיוקנו של הפילוסוף כאדם חסר אשליות בסופו של דבר שאפילו ״בעיני המעריץ הגדול ביותר של ספר ״המדינה״, של אפלטון, נחשב תמיד הספר הזה לאוטופיה פוליטית״, ודומה ״שאין לו קשר רב, אם בכלל, לחיים פוליטיים ממשיים״ . עם זאת קסירר מוסיף וטוען שהתזה האפלטונית, ש״מטרתה הראשונה והעיקרית של המדינה היא לקיים את הצדק, ניצבה במרכז התאוריה הפוליטית בימי הביניים״ . גם כאן אין קסירר מביא כל ראיה ברורה לקביעה הנועזת הזאת, ולכן הוא מדבר רק במונחים כלליים ושטחיים על ״הסכמה מוחלטת בין תורת [ המדינה של ] ימי הביניים״ ובין זו של ״ימי הקדם הקלסיים״ ( עמ׳ 97 ) . הוא אומנם מודה שאפלטון ״הגדיר את הצדק בתור ׳שוויון גאומטרי׳״, אבל בעיני אוגוסטינוס והוגים נוצרים אחרים בימי הביניים דווקא ״כל חוקי המוסר הם דברים נבראים, בבחינת התגלות רצונו האישי״ של האל ( עמ׳ 98 ) . אכן אלוהים, התבונה וההתגלות שלטו במחשבה ובהיסטוריה של ימי הביניים, כמו שאפשר לראות בכותרת שנתן הפילוסוף וההיסטוריון הצרפתי 117 המפורסם אטיין גילסון ( 1884 - 1978 ) לספרו הקלסי משנת 9 19 . גם תיאור התפקיד שמילאה הפילוסופיה ...  אל הספר