1942, פרשת דרכים אפיסטמולוגית

2 | האפוקליפסה והאסכטולוגיה של ״דוקטור פאוסטוס״ 61 כעבור ימים אחדים אמר קלאוס, עצמה לדעת״, הסביר צווייג במכתבו האחרון . בנו של תומאס מאן, גם הוא סופר גולה, שצווייג ״לא היה יכול לשאת את המחזה 62 וההיסטוריון הבריטי אריק הוֹבּסבָּאום המבעית של עולם המתנפץ לרסיסים״ . כתב : העשורים שחלפו בין פרוץ מלחמת העולם הראשונה לסוף מלחמת העולם השנייה היו עידן של אסון לחברה הזאת . במשך ארבעים שנה היא עברה מפורענות אחת למשנה . היו ימים שבהם אפילו השמרנים הנבונים ביותר לא יכלו להמר על הצלחתה לשרוד [ . . . ] בעוד שהכלכלה קרטעה, נעלמו מוסדות הדמוקרטיה הליברלית בין השנים 1917 ל- 1942 מכל העולם, פרט 6 לשולי אירופה וחלקים של אמריקה הצפונית ואוסטרליה . 64 לדבריו של הפילוסוף ב״עידן הקיצוניות״ הזה, או ״עידן החטא המוחלט״, המרקסיסטי, האסתטיקן והיסטוריון הספרות ההונגרי ג׳ורג׳ לוּקאץ׳ ( 188 - 1971 ) , העידה שנת 1942 יותר מכל שנה אחרת שהתרבות ההומניסטית האירופית נתונה במצור ונשקפת לה סכנת הכחדה . גם תומאס מאן, כמו אנשי רוח גולים אחרים, עקב בעניין רב אחרי החדשות הנוראות והמאיימות מסטלינגרד ומאל-עַלַמֵיין . קוראי ״דוקט...  אל הספר
מוסד ביאליק