לטבול את העט בפצע 105 הם מתרחשים ברבדים בלתי מוכרים ולא ממוספרים בתת - - מודע שבו אחר - - כך מתוכננים החיים הבלתי נחוצים שיש לרובנו" ( עמ' 35 ) . זו הפעם היחידה בספר שקניוק מטיל ספק בתפיסתו ביחס לאי - - ההתאמה בין הוריו והשפעתה עליו . עם זאת, הוא אינו מטיל ספק בטראומה שיחסיהם גרמו לילדיהם : היה זה טבעי איפא למשה ושרה להיפגש . היא אהבה את אביה המת והוא את אחיו המת [ . . . ] שניהם אולי היו נאהבים ערמומיים שרצו שיאהבו אותם כיוון שהם עצמם לא יכלו לאהוב . לשניהם היה כוח רצון חזק שסייע להם לבנות את עצמם ולחנך את עצמם בלא עזרה מאיש זולת עצמם . מה שמשה אמר פעם בלצון היה אולי אמת, הוא אמר שהוא ושרה הם שני עריצים, נישואיהם הם מפגש של שני עריצים . לכן מה שבסוף קורה ממפגש של שני עריצים הוא שנשארים שני עבדים ( עמ' 83 ) . דיוקנם של האם והאב, לצד תיאור הזוגיות ביניהם, מצייר תמונה של זוג גדוש בניגודים, שיש בו שוני תרבותי ופער בין ציונות ( האם ) וגלות ( האב ) . קניוק ממשיך ומתחשבן במרירות עם הוריו על כך שהעמיסו על גבו מטען כבד של טראומה רגשית בילדותו, ובסופו של דבר לוקח צד ומעדיף את אביו הייקה לעומת סל...
אל הספר