יצחק מלר 18 נגע בה [ . . . ] שרה ומשה בילו לילה מתוק, כדבריה, בפונדק . הוא חיפש חום ושכחה והיא נבהלה מבהילותו . אלא שהסיפור שאבי עשה את בנו בהיידלברג אינו מדויק . במשפחה ניטש הוויכוח המגוחך הזה אם היה זה בהיידלברג או בוויימאר . לשרה היה חשוב לייחס את הרגע להיידלברג כי בה הייתה הבגידה שחשה, שם היה האיש שנישאה לו ואף פעם לא היה שלה . [ . . . ] הם נסעו לוויימאר, הגיעו לעיירה קטנה שאמי לא הבינה מה עושה אותה לבירת התרבות הגרמנית . [ . . . ] משה ושרה ישנו בפנסיון קטן בין ויימאר ובוכנוולד . [ . . . ] הוא דיבר על ילד עם גיתה בוורידים והיא אמרה שהוא מצחיק ואף על פי שנבהלה כמו שלא נבהלה מימיה, חייכה, אולי מתוך תחושה נשית עלובה של ניצחון יופייה . לבדה הייתה, ארץ - ישראלית קטנה עם איש זר בארצו, בין אגדות ושדים, בעלה הסנוב והרציונלי מבקש ממנה להוליד לה גיתה בדם הרוסי שלה, היא הלא תמיד הייתה מוכנה להיות אשתו, היא פתחה את גופה וחיכתה . [ . . . ] פעם אחת ויחידה בכל ימי חייהם המשותפים אמר לה את המשפט שחיכתה לו תמיד לשווא, "אני אוהב אותך" . אחר כך חזרו לברלין . 2 יורם היה בן בכור, והלידה הטראומתית מוזכר...
אל הספר