ויקטור רובינוב 362 הרעיון שמתפתח מכל המחשבות האחרות שהטביעו את חותמן על פני הספר עד כה עסוק ביצירה ובשיגעון, הוא מתחבר לרצוני להגיע באופן יזום למצב פסיכוטי לא מתוך התרסקות הסבל הנפשי אלא מתוך התפתחות היכולת לחשיבה מפורקת, שבה מתערבבים הפנים והחוץ, מורדמים באופן רצוני כלשהו חלקים של המנגנון הקוגניטיבי וחולמים במקביל קרעי חלומות . בהתאם לכך, בחלקו האמצעי של הטריפטיכון של הירונימוס בוש, שאת הדפסו תליתי לפני כמה ימים בקליניקה, בין רבבות אובייקטים אחרים, נמצא זוג אוהבים, גבר ואישה עירומים שיושבים בתוך בועה שקופה, מכוסה ברשת של סדקים קלים, היוצאת מתוך עלי כותרת סגלגלים נגועים בצהוב ומנוקדים נקודות לבנות, פרושים במניפה, המחוברים לגבעון עגלגל ונפוח, שעליו גדלות שערות חיוורות וארוכות, והוא עצמו יושב על גבעול מעט עקום, חשוף בחלקו העליון ומטה יותר מכוסה בעלים ורדרדים מאורכים וצרים ומחודדים, מתולתלים מעט, שדרכם חודר הגבעול ונכנס לקפסולה ורדרדה, מעין מלונה קמורה, שמתוך פתחה העגול, מעוטר בנימים זהובים, מציצות פנים מתבוננות וכף יד לבנה מחזיקה בקצה הפתח . כל כך קל לחבר את קטע הציור הזה לפסיכואנליזה שב...
אל הספר