משה צוקרמן | משה צימרמן 240 “משעה 45 : 05 אנו משיבים אש" הרי אנחנו מכירים היטב . התוקפן שמציג עצמו כמותקף, קוזק הנגזל, גם זה תעלול מוכר . מוכר לנו היטב גם השימוש התעמולתי הציני בהשלכת מעשי העוול של פושע המלחמה על הקורבן . לכך התייחסנו לעיל כשעסקנו בשואה . גם שמות הערים המופצצות מוכרים לנו מקרבות מלחמת העולם השנייה . בקיצור : מי שמכיר היטב את דרכה של גרמניה אל מלחמת העולם השנייה ובמהלכה אינו צופה עכשו בתרחיש מקורי יתר על המידה, פרי יוזמת יריבתה לשעבר . גם התנהלות גרמניה וישראל בתוך המלחמה הזאת, או בשוליה, דורשת בחינה על רקע הלקח ההיסטורי שכביכול למדו שתי החברות מסיפור הנאציזם והשואה . הרי לא מדובר רק במערכה נוספת בקורותיו של אזור שההיסטוריון טימותי סניידר ( Snyder ) כינה “ארצות הדמים" . מדובר כאן קודם כול בזעזוע לרגל חזרתה של אירופה, זו שחשבנו שלמדה להעריך את השלום, למצב של סכסוך אלים . האיחוד האירופי, שהורחב מאז 1990 מזרחה, מאבד מכוח המשיכה שלו, עומד מהוסס מול האתגר הקיומי המאיים עליו ונדמה שאינו מבין את גודל האתגר . גרמניה, עצם הבריח של האיחוד האירופי, לא זו בלבד שלקתה בעבר במחלת “מבי...
אל הספר