אנטישמיות גרמנית

משה צוקרמן | משה צימרמן 22 הלא ‑‑ יהודית ליהודים, הפתרון הציוני לבעיה היה כרוך בעצם הרעיון לממשו מחוץ לאירופה ובטריטוריה שבפירוש לא היוותה ארץ ללא עם עבור עם ללא ארץ . מעניין, בהקשר זה, גם הדפוס שאתה רואה כהולך ומשתכפל, בשינויים קלים, מימי הרייך השני, עבור בתקופה הנאצית ועד להקמת המדינה הציונית ויחסה לשתי הגרמניות . כדאי להדגיש כאן שבמובן זה הייתה הציונות מראשיתה "תלויה" באנטישמיות, ואפשר אף לטעון שהיה לה אינטרס אובייקטיבי בקיומה . קראתי פעם, איני זוכר כבר היכן, התבטאות של בן ‑‑ גוריון, אשר לפיה האנטישמיות מועילה לציונות, ואם היא נחלשת לפרקים ראוי להפיח בה רוח חיים . אין זה מקרה בעיניי שחקר האנטישמיות בארץ אינו מפותח במיוחד . חוץ מדו"חות כמותיים שנתיים על עלייה או ירידה במדד האנטישמיות, הציבור בארץ לא נחשף לשום תובנה מהותית על התופעה, לא סוציולוגית, לא פסיכולוגית, לא אידיאולוגית ופוליטית, ובוודאי לא על האופן שבו ישראל עצמה מייצרת במדיניותה "צידוקים" למשקעים אנטישמיים חבויים וגורמת לפריחתם של אָפקטים אנטישמיים חדשים . ישראל גם אינה לוחמת בתופעות אנטישמיות בעולם ; לכל היותר היא מציעה ליה...  אל הספר
רסלינג