השילוש: גרמניה‑ישראל‑פלסטין

משה צוקרמן | משה צימרמן 12 מותר לתהות אם היה זה מובן מאליו שהכתובת לכפרת גרמניה על פשעים שביצעה בעם היהודי תימצא דווקא במדינת ישראל . ככלות הכול, הזוועה התרחשה טרם היווסדה של המדינה, היא התחוללה באתרים גיאוגרפיים רחוקים מטריטוריית המדינה שהוקמה לימים, וקורבנותיה ממילא לא היו אזרחיה, ספק גם אם חלקם הארי ראה עצמו כלל כציוני . ואולם משהגיעו להסכם בעניין זה ( הסכמי השילומים משנת 1952 ) , היה ברור לכל הנוגעים בדבר שמדובר בעסקה שהגיונה הושתת על האינטרסים הפרטיקולריים של כל אחד מהצדדים השותפים לה . ארצות הברית הגיבה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה על המערך הגיאופוליטי החדש במסגרת מה שכונה עד מהרה "המלחמה הקרה" . היא הייתה זקוקה למעוז איתן במרכז אירופה, שיתייצב אל מול הקומוניזם הסובייטי ההולך ומתפשט . חלקה המערבי של גרמניה המובסת נבחר לשמש כמעוז זה - בחירה מובנת מאליה לאור תוצאות המלחמה וחלוקת גרמניה הכבושה שהכפיפה את חלקה המערבי למרות בעלות הברית . כדי לממש את תוכניתה של ארצות הברית, היה צורך לשלב את גרמניה ( המערבית ) ב"קהילת העמים" . לצורך זה הופעלו מנגנונים של חינוך ‑‑ מחדש והליכי דה ‑‑ נאצי...  אל הספר
רסלינג