3 האסלאם: גלות מאונס של התבונה

מאיר חטינה 138 מוסרית . היטיב לנסח זאת ג'ורג' טראבישי באומרו כי בשונה ממונחים אחרים, שמקורם בעיקר באירופה ואשר השתרשו ופותחו בשפה הערבית, כמו לאומיות ( קַוְמִיַּה ) , קפיטליזם ( ראסְמאלִיַּה ) , סוציאליזם ( אִשְַׁתִּראכִֹּיַּה ) וליברליזם ( ליבִּראלִיַּה ) , המונח חילוניות ( עַלְמאנִיַּה ) נותר מיותם, מנודה ומזוהה עם אנטי ‑‑ דתיות . כתוצאה מכך, הוסיף טראבישי, "קיים קושי רב לדבר על חילוניות באסלאם, אפילו בצורה המרוככת של ‘זרעים' . אדרבה, הדבר נחשב לעזות פנים שאין כדוגמתה . חילוניות היא מילה מוקצית בשיח הערבי בן זמננו, הקונוטציה שהיא מעוררת, של חילול הקודש, הפכה אותה 2 מילה נרדפת לכפירה מפורשת ולאתאיזם שהדוגל בו חייב מיתה" . חוקרים במערב דוגמת צ'רלס טיילור ( Taylor ) ובריאן וילסון ( Wilson ) הגדירו את החילוּן כתהליך ששינה סדרי חברה בשלושה אופנים : שחרור המדינה והמרחב הציבורי מתכתיבי הדת והעברת כוח מן הממסד הדתי אל המערכת הפוליטית ; היחלשות של האמונה וירידה בקיום המצוות הדתיות, במקביל לאימוץ ערכים של הומניזם ושל חמלה ; התרחבות הידע האמפירי באמצעות כלים מדעיים, וסלילת הדרך להיווצרותה של חב...  אל הספר
רסלינג