תמי יגורי 286 כדי לדייק את המחשת המשמעות בסיפורה, שאלתי אותה איך ידעת שיהדות היא משמעות חייך ? "הנשמה ידעה", היא הסבירה . "נכנסתי לבית כנסת . מעזרת הנשים שמעתי את התפילה, תפילת מנחה, והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה" . בשלב זה בשיחתנו היא דייקה את המשמעות שמצאה : "להיות יהודייה - וגם חיבור לאלוהים" . עד שפגשה את התפילה, אמונתה התחילה מהשכל . השכנוע העמוק הגיע מהראש . אולם בדת עצמה ישנו קושי, היא לאו דווקא הגיונית . רות השתלבה בקהילה יהודית באזור מגוריה במדינה שבה נולדה, החלה ללמוד את השפה העברית, להתוודע לטקסטים מרכזיים . היו לה המון שאלות, היא שאלה באופן שכלי, וביקשה לקבל תשובה מושכלת . הכלי שעימו חיפשה ובעזרתו מצאה הוא המחשבה, האינטלקט . היא פנתה לספרים שחיזקו בה את ההכרה שהיהדות היא המענה למשמעות חייה . בעיקר הושפעה ממרטין בובר, המדבר על רוחניות של דיאלוג בין אדם לבריאה, על דתיות שאינה ממסדית, "דתיות ללא דת", והוא הפך לה למורה . גם לימוד פרשת השבוע והיכרות עם כתבי הדת חיזקו בה את ההכרה של משמעות היהדות עבורה . בהמשך עלה שהממד ההיסטורי של תולדות העם היהודי הוא זה שסייע לגבש ולייצב את תפיס...
אל הספר